הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פ"י הל ז') מסביר שהמעלה הגבוהה ביותר בצדקה היא למצוא פרנסה לנזקקים ובכך למנוע את הידרדרותם הכלכלית -
י [ז] שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה--זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לברייות ולא ישאול; ועל זה נאמר "והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך" (ויקרא כה,לה), כלומר החזק בו שלא ייפול ויצטרך.
והנה ההזדמנות
רכישת מארזי פירות יבשים לט"ו בשבט:
ט"ו בשבט יחול השנה ביום שבת, ה- 30/1/2010.
דפנה ואלרואי אדרעי,שניהם לוקים ב- C.P –שיתוק מוחין,
זוג נשוי ומקסים, הורים לתאומים בני שנתיים וחצי .
עשו מעשה ויזמו מכירת מארזי פירות לט"ו בשבט בהזמנה טלפונית מוקדמת.
הפירות של חברת "טוב הארץ" בכשרות מהודרת של הרב אפרתי.
קיימים שני סוגי מארזים:
מארז א':
אגוז פקאן קלוף, שקד קלוף, תמר מגהו'ל גדול, שזיף מיובש, צימוק ישראלי, בוטנים. משקל האריזה 700 גר'. האריזה איכותית ומפוארת במיוחד!
מחיר האריזה כולל מע"מ: 38 ₪.
מארז ב':
בוטן מצופה, שקד קלוף, תמר מגהו'ל , שזיף מיובש, צימוק ישראלי.
משקל האריזה 480 גר'. אריזת פלסטיק שקופה, עגולה ויפה.
מחיר האריזה כולל מע"מ: 24 ₪
ניתן לשלם באשראי טלפוני.
מחיר משלוח עד הבית- 3 ₪.
קבלת המשלוח תוך שבוע ממועד הזמנתו.
אפשר לבחור את מי לפרנס!
אנא הזמינו עוד היום כדי שהמשלוח יגיע בזמן.
אל תשכחו להמליץ לחבריכם.
דפנה-052-7204804, אלרואי-052-7204803,
בית-077-7081671
עדיף להתקשר בשעות הבוקר או הערב.
ט"ו בשבט שמח
_______________________
יום שני, 18 בינואר 2010
יום שבת, 2 בינואר 2010
סבתא ביקורתא - מרכז צדק לנשים
ואני מעתיקה מהבלוג המצוין של אהרן:
ם כן, מסתבר שהסיפור של בתי הדין הרבניים לא נגמר. הוא עולה מדי פעם לכותרות, ונשכח אחרt כך לטובת צרות חדשות יותר. בשל כך חשוב כל כך קיומו של מרכז צדק לנשים, שמתרכז במלחמה בבתי הדין הרבניים.
מי שלא מכיר ולא יודע- בתי הדין הרבניים הם גוף אנכרוניסטי, קפקאי, המנהל דיונים בשיטות שנפסלו כבר בימי הביניים ושבו אשה היא קודם כל פסולה. זהו מקום חסר שקיפות, נטול פרוטוקולים, שכל ישר, שמכשיר עוולות, ומשום מה מעדיף לתמוך בגברים אלימים על פני נשים מוכות. לא כל הדיינים הם כאלה, יש כמה צדיקים בסדום זאת, שמוסרים נפשם בכפם ומנסים להטות את הכף לטובת הטוב והישר. אבל לצערינו הם מיעוט, והאווירה הכללית, וההתנהלות הגורפת הן קשות ומכאיבות. הסיפורים ששמעתי מכלי ראשון, מעדים מהימנים, ובהם אנשים יראי שמים, שומרי מצוות, וצדיקים של ממש, יכולים לגרום לשערותיכם לסמור. עמוס אומר: "כּה, אָמַר ה', עַל-שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-אַרְבָּעָה לא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם". אני לא בטוח ששחיתות כספית מעורבת בחלק מפסיקות בתי הדין, אם כי שמעתי גם על מקרים כאלה. אבל אין ספק שלא מעט צדיקות ואביונות נשפטות שם ברשעות בעבור תפיסת עולם ששווה פחות ממחיר נעל.
מעבר לכך שהציבור הדתי ראוי שיתבייש שאלו מייצגיו, צריך הציבור החילוני להתבייש שהפוליטיקאים שלו הם שמאפשרים פעם אחר פעם מינוי דיינים שאינם ראויים לבתי הדין האלה, בתור אתנן פוליטי. בדיחה יהודית עתיקה מספרת על זונה שרצתה להשתתף בקניית פרוכת לבית הכנסת. הגבאים פנו לרב ושאלו אותו: "האם ראוי הדבר לקחת את תרומתה של הזונה לבית הכנסת ?" "כמובן" ענה להם הרב- "הרי זה הכסף של כולנו". בקיצור- לצערי הרב הדיינים האלה הם של כולנו. המפלגה היחידה שעוד ניסתה לעשות משהו לטובת מינויים ראויים היתה המפד"ל ז"ל. כשאתם פוגשים את הפויליטיקאי הקרוב ללבכם תשאלו אותו על שום מה ולמה הוזנחו בתי הדין הרבניים האלה, על שום מה נמסרו בנות ישראל למשיסה ביד ערלי לב. בקיצור- עשו להם את המוות.
מרכז צדק לנשים, עושה ככל יכולתו כדי למצוא פתרונות לבעיות שגורמים בתי הדין, וכדי להלחם את מלחמתן של נשים אומללות וחסרות ישע. הסרטים האלו (יש שם עוד ביו טיוב- מזעזעים יותר מזה שפרסמתי) המכונים סבתא ביקורתא אינם מיועדים לילדים כמובן, הם עוקצניים בצדק, עשויים בחכמה, ולצערינו אמיתיים עד מאוד. מי שרוצה להכיר את הסיפורים האלו יותר לעומק מוזמן לסור לאוזן השלישית ולקחת עותק של הסרט "מקודשת" של ענת צוריה. העדויות שם ברורות וחותכות. מי שיש לו פייסבוק מוזמן להיות חבר של סבתא ביקורתא.
אם נחזור למרכז- אתם מוזמנים להפיץ את הפוסט או את הסרטונים לחבריכם. צריך להרים כאן קול צעקה נוקב כדי שהסתימה הזאת בבית הדין תשתחרר. אתם מוזמנים גם להציע את עזרתכם למרכז. כל התורם לו מזמנו, מכוחו ומכספו, יזכה ודאי לעולם הבא של ממש- אני לא יודע מה יש שם בעולם הבא, אבל מובטחני שמעונשם של דייני בתי הדין, לפחות שם- יהיה פטור.
תודה לאהרן, ולמרכז צדק לנשים
יום שני, 28 בדצמבר 2009
יום שלישי, 8 בדצמבר 2009
יום חמישי, 3 בדצמבר 2009
יום שבת, 28 בנובמבר 2009
יום ראשון, 22 בנובמבר 2009
על מסורתיות
שלום לבן דודי: רבי שלמה אבן גבירול
ובקישורית:
.למהות המשבר של המסורתיות המזרחית
מתוך: המסורתיות המזרחית כהד לקיום היהודי בעולם האסלאם אקדמות כ"ג אלול תשס"ט
מקורותיה של המסורתיות המזרחית אינם נטועים במשבר המודרניזציה והחילון הישראלי אלא בנתק של הקיום היהודי הדתי מהאינטראקציה היהודית המוסלמית ודגם החילון שהתפתח בה. המסורתיות המזרחית היא הד לקיום יהודי רציף ומתמשך של מאות שנים בעולם האיסלאם, שיהודי המזרח נותקו ממנו באבחה וספק אם יוכלו וירצו לחזור אליו.
צעד ראשון לקידום טענה זו אפשר למצוא בעבודותיהם של חוקרים של היהדות המזרחית ובהם דניאל אלעזר וצבי זוהר. ...השנים מנסים להבין כל אחד בכליו הוא את פשר הנינוחות הדתית הפשרנות שהפגינו בעבר הרבנים בארצות האיסלאם כלפי אתגרי החילון המודרני. את התשובה מנסח אלעזר בטענה שלפיה יש להבחין בין שתי מסורות תרבותיות-דתיות עיקריות עם היהודי – קלסית ורומנטית.
המסורת הקלסית מאופיינת באסטתיקה בפשטות, באיזון ובריסון רגשי. קיצוניות נתפסת במסורת זו בתור סטייה מהתרבות הדתית הראויה. מנגד, המסורת הרומנטית רואה את העיקר בהתמסרות טוטאלית ובהבעה מלאה של רגש ובשאיפה למימוש של האבסולוטי.
על בסיס הבחנה זו מפרש זוהר את התפתחות ההלכתית ביהדות המזרחית וביהדות האשכנזית: מצד אחד מסורת הלכתית מזרחית המתוארת כפתוחה ונינוחה יחסית, ומצד שני מסורת הלכתית אשכנזית הנדמית סגורה ודקדקנית יחסית. המסורת המזרחית ממשיכה את קו המסורת הקלסית ואילו רעותה ממשיכה את קו המסורת הרומנטית. וכך כותב זוהר:
שונה במאוד הייתה דמות האדם היהודי השלם אצל יהודי ארצות האיסלאם, ובכללם לעניינו יהדות ספרד. גם יהודים אל ו דגלו בלימוד תנ"ך, תלמוד מדרש והלכה, אך דעתם היתה שאין בכך די. על היהודי בר הדעת, השואף לשלמות, לעסוק גם במכלול החוכמות התרבותיות האנושיות: דקדוק ושירה, מתמטיקה ואסטרנומיה, רפואה, מדעי הטבע ופילוסופיה..האדם השלם והראוי הוא האוחז בכל אלו יחדיו, ומגיע לאינטגרציה טובה ביניהם" בו ובשכמותו חפץ האל.
ממצאי מחקר מתוך אתר YNET
ישראלים מאמינים: יש אלוהים
בשבוע האחרון קראנו לכם, גולשי ynet, להשיב על משאל מפורט בנושאי יהדות. יותר מ-40 אלף גולשים השיבו, והתוצאות שוקללו עם מדגם מייצג שערך הסוקר רפי סמית. המסקנות: ישראלים רבים חשים שהתקרבו לדת, מאמינים בהגברת לימודי המסורת, ואין להם ספק שיש אלוהים. חוקר: "החילוניות בארץ שונה ממובנה המערבי. האם אני מאמין? ודאי. האם אני מוכן שיגבילו אותי בשבת? בשום אופן"
ynet ומכון סמית
יש אלוהים: ערב סוכות תשס"ז, מאמינים 7 מכל 10 ישראלים בקיומו של אלוהים בהגדרתו הדתית. 6 מכל 10 מאמינים בכך שהוא ברא את העולם שבו אנו חיים.
הממצאים עולים ממחקר רחב-היקף של מכון סמית ו-ynet, שהתבצע בשבוע האחרון. המחקר בחן את עמדות הציבור בנושא אמונה ויהדות. הנתונים נאספו בשתי שיטות: סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת (500 איש, טעות מדגם 4.5%); ובמקביל - משאל אינטרנטי שהצגנו ב-ynet, עליו השיבו יותר מ-40 אלף גולשים במהלך הימים האחרונים.
עורך הסקר, הסטטיסטיקאי רפי סמית, מסביר: "בסקר האינטרנטי נשאלו שאלות רקע סוציו-דמוגרפיות שאפשרו לנו לשקלל את הנתונים עם נתוני הסקר הטלפוני ולהציג ממצאים המשקפים את רצון הציבור היהודי מעל לגיל 18. נלקחה בחשבון הטייה שיש במשאל האינטרנטי מבחינת מגדר, גילאים, ותת ייצוג של חרדים ועולים".
התוצאות
מה אומרות התוצאות? לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.
לגבי השאלה "מי יצר את העולם שבו אנחנו חיים?", השיבו 60% כי מדובר באלוהים, ו-40% תמכו בכוחות הטבע (קרי המפץ הגדול). 100% מהדתיים, 79% מהמסורתיים ו-29% מהחילונים אמרו שהם מאמינים כי אלוהים ברא את העולם.
לגבי ביאת המשיח, היו המשיבים מסויגים יותר. מרבית הנשאלים, 57%, הבהירו כי הם אינם מאמינים בביאת המשיח. מדובר באחוז גבוה של החילונים - 87%, יחד עם 46% מהמסורתיים וכן 2% מהדתיים.
איך לפרש את הנתונים האלה? האם באמת שבעה מכל עשרה ישראלים הם מאמינים? לדעתו של ד"ר אשר כהן, חוקר יחסי דת ומדינה מאוניברסיטת בר-אילן, "בישראל, אנשים מגדירים את עצמם חילוניים - אבל עונים תשובות דתיות כי הגדרת החילוניות או הדתיות בישראל זוהי שאלה יותר תרבותית מאשר דתית. אין סיכוי שבעולם שהיינו מקבלים נתון כזה במדינות מערביות".
איך מיישבים את הסתירה הזו, שבין חיים חילונים ורצון למסורת? "באירופה יש ויכוח אם ללמד את תורת דארווין, ויכוח של חילונים מול דתיים", אומר כהן, "אבל פה בישראל, 60% מאמינים שאלוהים ברא את העולם. החילונים בישראל הם לא חילונים במובן המערבי של המילה... כאן, הישראלי הממוצע לא ישמור מצוות, אבל ברור לו שהיהדות זוהי גם דת אבל גם לאום. הישראלי אינו רוצה להתנתק מהלאום ולכן האלמנט היהודי בישראל הוא חזק. בפרקטיקה, אני לא רוצה שיסגרו לי חנויות בשבתות ושלא יכנסו לי למיטה או לצלחת. אבל האם אני מאמין באלוהים? בטח. אני יהודי. זה חלק מהלאומיות. האם אני מוכן שיגבילו אותי בנסיעה בשבת? בשום אופן לא. הישראלי עושה הבחנה בין מה שקרוי יהדות לבין מה שהוא צריך לשלם".
ועוד מתוצאות הסקר- נתון מעניין נוסף נוגע להתקרבות לדת: 39% הצהירו כי הם חשו שהתקרבו ליהדות בשנים האחרונות, לעומת רק 9% שחשו שהתרחקו. 52% הבהירו כי אין שינוי. בחלוקה לקבוצות, 23% מהחילונים הצהירו על התקרבות ליהדות לעומת 14% שהצהירו על התרחקות; בקרב המסורתיים הצהירו 35% על התקרבות ליהדות לעומת 6% שהתרחקו; ובקרב הדתיים הבהירו 78% שהם חשים קרובים יותר ליהדות לעומת רק 1% שאמרו כי התרחקו.
ובהתאם לכך, חלק נכבד מהישראלים היה רוצה להגביר את לימודי המסורת בבתי הספר: 53% אמרו כי יש צורך בהגברת לימודי המסורת, 4% קראו להפחתה, 32% אמרו שאין צורך בשינוי ו-11% השיבו "לא יודעים". הנתון המעניין הוא מקרב החילונים, שם הצהירו 32% מהנשאלים שיש להגביר את לימודי המסורת, לעומת רק 7% שאמרו שיש להפחיתם ו-42% שלא ראו צורך בשינוי.
כמה ישראלים מתייעצים עם רב מקובל או רבנית? כשליש, 32% הצהירו כי עשו זאת לפחות פעם אחת בשנתיים האחרונות ו-68% השיבו בשלילה. בקרב הדתיים הצהירו 69% כי התייעצו, המסורתיים 38% והחילונים - 13%.
לגבי השאלה "כיצד היית רוצה לראות את ישראל?" היתה חלוקה שווה: 26% השיבו כי היו רוצים לראות ישראל מסורתית יותר, 27% רוצים ישראל חילונית יותר, 23% רוצים ישראל דתית יותר ו-24% לא חפצים כלל בשינוי. כל אחד והגישה שלו...
מאמינים? כן; מצוות? לא כל-כך
כיצד מקיימים הישראלים את המצוות והמנהגים היהודיים? יותר ממחצית - 53%, אומרים כי הם שומרים על כשרות לעומת 36% שהשיבו בשלילה ו-11% שאמרו "לפעמים". חמישית מהחילונים, 20%, הצהירו כי הם שומרים על כשרות. לעומת זאת, רק 35% מהנשאלים אמרו כי הם שומרים שבת, בעוד ש-57% שהשיבו בשלילה ו-8% שאמרו "לפעמים". רק 6% מהחילונים השיבו כי הם שומרים שבת. רפי סמית מציין כי בקרב אלו שהצהירו כי הם שומרי כשרות, הצהירו רק כ-60% כי הם שומרים שבת. כלומר, ניתן להסיק כי ישראלים רבים, בעיקר חילונים ומסורתיים, רואים את שמירת הכשרות כמהותית יותר משמירת השבת.
בחזית הצום ביום הכיפורים, מצהירים 62% מהישראלים כי הם צמים לעומת 31% שהשיבו בשלילה ו-7% שעושים זאת לפעמים. 34% מהחילונים אומרים כי הם צמים, לעומת 88% מהמסורתיים ו-100% של הדתיים.
בהתאם לתשובות האלו, אחת המגמות הבולטות בסקר היא האחוזים שהולכים וצונחים ככל שהשאלות נעשות פחות כלליות ויותר פרקטיות. הסוציולוג ד"ר ניסים ליאון מעריך ש"הפער הזה ילך ויגדל עם השנים, כי הרבה יותר קל להאמין מאשר לקיים את המצוות". באופן פרדוכסלי, הוא קושר את הפער הזה, לתהליך החילון דווקא. "דווקא היכולת שלנו להפריד, כבני
אדם, בין האמונה לבין הפרקטיקה, מתוך החלטה אישית שלנו - לזה קוראים חילון. כי בעצם מי מחליט? האדם. זהו בעצם היסוד של תהליך חילון מודרני. אמונה באלוהים אך התרחקות מהמצוות, כאשר מי שמחליט על זה, זהו האדם. האדם הוא זה שנמצא במרכז. הוא מאמין באלוהים אבל הוא זה שמחליט כיצד לעבוד אותו".
לדעתו של ד"ר ליאון, החותם החזק של יחסי דת וחברה בישראל שייך לחשיבה האורתודכסית, ובעיקר קשור לשאלה כיצד הישראלי מגדיר את עצמו: דתי, מסורתי או חילוני. לדעתו, "האורתודוכסיה היא מבנה שדרכו אנחנו חושבים מהי דת. יש ניסיונות לפרוץ את זה, ליצור הגדרות חדשות, אבל אנחנו כל הזמן טבועים באותה תבנית. לאורתודוכסיה יש אחיזה מאוד חזקה, לא רק בחיים הפרקטיים אלא באופן שבו אנחנו חושבים על דת בישראל. גם אם יהיה ויכוח של חילונים- דתיים, זהו יהיה ויכוח אורתודוכסי, כי אנחנו נבין את המושג חילוני או דתי - דרך עיניים אורתודוכסיות".
נטע סלע סייעה בהכנת הכתבה
ובקישורית:
.למהות המשבר של המסורתיות המזרחית
מתוך: המסורתיות המזרחית כהד לקיום היהודי בעולם האסלאם אקדמות כ"ג אלול תשס"ט
מקורותיה של המסורתיות המזרחית אינם נטועים במשבר המודרניזציה והחילון הישראלי אלא בנתק של הקיום היהודי הדתי מהאינטראקציה היהודית המוסלמית ודגם החילון שהתפתח בה. המסורתיות המזרחית היא הד לקיום יהודי רציף ומתמשך של מאות שנים בעולם האיסלאם, שיהודי המזרח נותקו ממנו באבחה וספק אם יוכלו וירצו לחזור אליו.
צעד ראשון לקידום טענה זו אפשר למצוא בעבודותיהם של חוקרים של היהדות המזרחית ובהם דניאל אלעזר וצבי זוהר. ...השנים מנסים להבין כל אחד בכליו הוא את פשר הנינוחות הדתית הפשרנות שהפגינו בעבר הרבנים בארצות האיסלאם כלפי אתגרי החילון המודרני. את התשובה מנסח אלעזר בטענה שלפיה יש להבחין בין שתי מסורות תרבותיות-דתיות עיקריות עם היהודי – קלסית ורומנטית.
המסורת הקלסית מאופיינת באסטתיקה בפשטות, באיזון ובריסון רגשי. קיצוניות נתפסת במסורת זו בתור סטייה מהתרבות הדתית הראויה. מנגד, המסורת הרומנטית רואה את העיקר בהתמסרות טוטאלית ובהבעה מלאה של רגש ובשאיפה למימוש של האבסולוטי.
על בסיס הבחנה זו מפרש זוהר את התפתחות ההלכתית ביהדות המזרחית וביהדות האשכנזית: מצד אחד מסורת הלכתית מזרחית המתוארת כפתוחה ונינוחה יחסית, ומצד שני מסורת הלכתית אשכנזית הנדמית סגורה ודקדקנית יחסית. המסורת המזרחית ממשיכה את קו המסורת הקלסית ואילו רעותה ממשיכה את קו המסורת הרומנטית. וכך כותב זוהר:
שונה במאוד הייתה דמות האדם היהודי השלם אצל יהודי ארצות האיסלאם, ובכללם לעניינו יהדות ספרד. גם יהודים אל ו דגלו בלימוד תנ"ך, תלמוד מדרש והלכה, אך דעתם היתה שאין בכך די. על היהודי בר הדעת, השואף לשלמות, לעסוק גם במכלול החוכמות התרבותיות האנושיות: דקדוק ושירה, מתמטיקה ואסטרנומיה, רפואה, מדעי הטבע ופילוסופיה..האדם השלם והראוי הוא האוחז בכל אלו יחדיו, ומגיע לאינטגרציה טובה ביניהם" בו ובשכמותו חפץ האל.
ממצאי מחקר מתוך אתר YNET
ישראלים מאמינים: יש אלוהים
בשבוע האחרון קראנו לכם, גולשי ynet, להשיב על משאל מפורט בנושאי יהדות. יותר מ-40 אלף גולשים השיבו, והתוצאות שוקללו עם מדגם מייצג שערך הסוקר רפי סמית. המסקנות: ישראלים רבים חשים שהתקרבו לדת, מאמינים בהגברת לימודי המסורת, ואין להם ספק שיש אלוהים. חוקר: "החילוניות בארץ שונה ממובנה המערבי. האם אני מאמין? ודאי. האם אני מוכן שיגבילו אותי בשבת? בשום אופן"
ynet ומכון סמית
יש אלוהים: ערב סוכות תשס"ז, מאמינים 7 מכל 10 ישראלים בקיומו של אלוהים בהגדרתו הדתית. 6 מכל 10 מאמינים בכך שהוא ברא את העולם שבו אנו חיים.
הממצאים עולים ממחקר רחב-היקף של מכון סמית ו-ynet, שהתבצע בשבוע האחרון. המחקר בחן את עמדות הציבור בנושא אמונה ויהדות. הנתונים נאספו בשתי שיטות: סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת (500 איש, טעות מדגם 4.5%); ובמקביל - משאל אינטרנטי שהצגנו ב-ynet, עליו השיבו יותר מ-40 אלף גולשים במהלך הימים האחרונים.
עורך הסקר, הסטטיסטיקאי רפי סמית, מסביר: "בסקר האינטרנטי נשאלו שאלות רקע סוציו-דמוגרפיות שאפשרו לנו לשקלל את הנתונים עם נתוני הסקר הטלפוני ולהציג ממצאים המשקפים את רצון הציבור היהודי מעל לגיל 18. נלקחה בחשבון הטייה שיש במשאל האינטרנטי מבחינת מגדר, גילאים, ותת ייצוג של חרדים ועולים".
התוצאות
מה אומרות התוצאות? לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.
לגבי השאלה "מי יצר את העולם שבו אנחנו חיים?", השיבו 60% כי מדובר באלוהים, ו-40% תמכו בכוחות הטבע (קרי המפץ הגדול). 100% מהדתיים, 79% מהמסורתיים ו-29% מהחילונים אמרו שהם מאמינים כי אלוהים ברא את העולם.
לגבי ביאת המשיח, היו המשיבים מסויגים יותר. מרבית הנשאלים, 57%, הבהירו כי הם אינם מאמינים בביאת המשיח. מדובר באחוז גבוה של החילונים - 87%, יחד עם 46% מהמסורתיים וכן 2% מהדתיים.
איך לפרש את הנתונים האלה? האם באמת שבעה מכל עשרה ישראלים הם מאמינים? לדעתו של ד"ר אשר כהן, חוקר יחסי דת ומדינה מאוניברסיטת בר-אילן, "בישראל, אנשים מגדירים את עצמם חילוניים - אבל עונים תשובות דתיות כי הגדרת החילוניות או הדתיות בישראל זוהי שאלה יותר תרבותית מאשר דתית. אין סיכוי שבעולם שהיינו מקבלים נתון כזה במדינות מערביות".
איך מיישבים את הסתירה הזו, שבין חיים חילונים ורצון למסורת? "באירופה יש ויכוח אם ללמד את תורת דארווין, ויכוח של חילונים מול דתיים", אומר כהן, "אבל פה בישראל, 60% מאמינים שאלוהים ברא את העולם. החילונים בישראל הם לא חילונים במובן המערבי של המילה... כאן, הישראלי הממוצע לא ישמור מצוות, אבל ברור לו שהיהדות זוהי גם דת אבל גם לאום. הישראלי אינו רוצה להתנתק מהלאום ולכן האלמנט היהודי בישראל הוא חזק. בפרקטיקה, אני לא רוצה שיסגרו לי חנויות בשבתות ושלא יכנסו לי למיטה או לצלחת. אבל האם אני מאמין באלוהים? בטח. אני יהודי. זה חלק מהלאומיות. האם אני מוכן שיגבילו אותי בנסיעה בשבת? בשום אופן לא. הישראלי עושה הבחנה בין מה שקרוי יהדות לבין מה שהוא צריך לשלם".
ועוד מתוצאות הסקר- נתון מעניין נוסף נוגע להתקרבות לדת: 39% הצהירו כי הם חשו שהתקרבו ליהדות בשנים האחרונות, לעומת רק 9% שחשו שהתרחקו. 52% הבהירו כי אין שינוי. בחלוקה לקבוצות, 23% מהחילונים הצהירו על התקרבות ליהדות לעומת 14% שהצהירו על התרחקות; בקרב המסורתיים הצהירו 35% על התקרבות ליהדות לעומת 6% שהתרחקו; ובקרב הדתיים הבהירו 78% שהם חשים קרובים יותר ליהדות לעומת רק 1% שאמרו כי התרחקו.
ובהתאם לכך, חלק נכבד מהישראלים היה רוצה להגביר את לימודי המסורת בבתי הספר: 53% אמרו כי יש צורך בהגברת לימודי המסורת, 4% קראו להפחתה, 32% אמרו שאין צורך בשינוי ו-11% השיבו "לא יודעים". הנתון המעניין הוא מקרב החילונים, שם הצהירו 32% מהנשאלים שיש להגביר את לימודי המסורת, לעומת רק 7% שאמרו שיש להפחיתם ו-42% שלא ראו צורך בשינוי.
כמה ישראלים מתייעצים עם רב מקובל או רבנית? כשליש, 32% הצהירו כי עשו זאת לפחות פעם אחת בשנתיים האחרונות ו-68% השיבו בשלילה. בקרב הדתיים הצהירו 69% כי התייעצו, המסורתיים 38% והחילונים - 13%.
לגבי השאלה "כיצד היית רוצה לראות את ישראל?" היתה חלוקה שווה: 26% השיבו כי היו רוצים לראות ישראל מסורתית יותר, 27% רוצים ישראל חילונית יותר, 23% רוצים ישראל דתית יותר ו-24% לא חפצים כלל בשינוי. כל אחד והגישה שלו...
מאמינים? כן; מצוות? לא כל-כך
כיצד מקיימים הישראלים את המצוות והמנהגים היהודיים? יותר ממחצית - 53%, אומרים כי הם שומרים על כשרות לעומת 36% שהשיבו בשלילה ו-11% שאמרו "לפעמים". חמישית מהחילונים, 20%, הצהירו כי הם שומרים על כשרות. לעומת זאת, רק 35% מהנשאלים אמרו כי הם שומרים שבת, בעוד ש-57% שהשיבו בשלילה ו-8% שאמרו "לפעמים". רק 6% מהחילונים השיבו כי הם שומרים שבת. רפי סמית מציין כי בקרב אלו שהצהירו כי הם שומרי כשרות, הצהירו רק כ-60% כי הם שומרים שבת. כלומר, ניתן להסיק כי ישראלים רבים, בעיקר חילונים ומסורתיים, רואים את שמירת הכשרות כמהותית יותר משמירת השבת.
בחזית הצום ביום הכיפורים, מצהירים 62% מהישראלים כי הם צמים לעומת 31% שהשיבו בשלילה ו-7% שעושים זאת לפעמים. 34% מהחילונים אומרים כי הם צמים, לעומת 88% מהמסורתיים ו-100% של הדתיים.
בהתאם לתשובות האלו, אחת המגמות הבולטות בסקר היא האחוזים שהולכים וצונחים ככל שהשאלות נעשות פחות כלליות ויותר פרקטיות. הסוציולוג ד"ר ניסים ליאון מעריך ש"הפער הזה ילך ויגדל עם השנים, כי הרבה יותר קל להאמין מאשר לקיים את המצוות". באופן פרדוכסלי, הוא קושר את הפער הזה, לתהליך החילון דווקא. "דווקא היכולת שלנו להפריד, כבני
אדם, בין האמונה לבין הפרקטיקה, מתוך החלטה אישית שלנו - לזה קוראים חילון. כי בעצם מי מחליט? האדם. זהו בעצם היסוד של תהליך חילון מודרני. אמונה באלוהים אך התרחקות מהמצוות, כאשר מי שמחליט על זה, זהו האדם. האדם הוא זה שנמצא במרכז. הוא מאמין באלוהים אבל הוא זה שמחליט כיצד לעבוד אותו".
לדעתו של ד"ר ליאון, החותם החזק של יחסי דת וחברה בישראל שייך לחשיבה האורתודכסית, ובעיקר קשור לשאלה כיצד הישראלי מגדיר את עצמו: דתי, מסורתי או חילוני. לדעתו, "האורתודוכסיה היא מבנה שדרכו אנחנו חושבים מהי דת. יש ניסיונות לפרוץ את זה, ליצור הגדרות חדשות, אבל אנחנו כל הזמן טבועים באותה תבנית. לאורתודוכסיה יש אחיזה מאוד חזקה, לא רק בחיים הפרקטיים אלא באופן שבו אנחנו חושבים על דת בישראל. גם אם יהיה ויכוח של חילונים- דתיים, זהו יהיה ויכוח אורתודוכסי, כי אנחנו נבין את המושג חילוני או דתי - דרך עיניים אורתודוכסיות".
נטע סלע סייעה בהכנת הכתבה
הירשם ל-
רשומות (Atom)
